Vayedaber

Shabbath

Daf 55b

משנה: עוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמִיעַ. דּוֹכְסוֹסְטוֹס כְּדֵי לִכְתוֹב עָלָיו מְזוּזָּה. קְלַף כְּדֵי לִכְתּוֹב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁהוּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. דְּיוֹ כְּדֵי לִכְתּוֹב עָלָיו שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. כְּחוֹל כְּדֵי לִכְחוֹל עַיִן אַחַת. זֶפֶת וְגָפְרִית כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב. שַׁעֲוָה כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי נֶקֶב קָטָן׃

Traduction

La peau sera interdite de la grandeur d’une amulette; celle qui étant doublement fendue dixusto'', de quoi écrire la Mezuza (390)Contenant des pass. Du (Dt 6, 4)-9 et (Dt 11, 12)-20., du parchemin de quoi écrire la plus petite section des phylactères, à savoir celle du Shema (Dt 6, 4-9); de l’encre, de quoi écrire 2 lettres; du fard, de quoi colorer un œil, tous sont dans le même cas (391)Dans le texte Jérus., les 2 phrases suiv. sont jointes au 3..

Pnei Moshe non traduit

מתני' עור כדי לעשות קמיע. אם הוא מעובד קצת כגון שהיה מלוח אבל עדיין לא נעשה בקמח ולא נתעבד בעפצים בזה שיעורו כדי לעשות ממנו קמיע ואם לא נתעבד כלל ועדיין הוא רך שיעורו כדי לצור בו משקלות קטנה שמשקלה שקל ואם הוא עשוי בקמח אבל עדיין לא נתעבד בעפצים שיעורו כדי לכתוב עליו את הגט ואם הוא מעובד כל צרכו שיעורו בחמשה על חמשה:

דוכסוסטוס. מדרך הוא שחולקין את העור לשנים והצד שהוא כנגד השער נקרא דוכסוסטוס וראוי לכתוב עליו מזוזה שמצותה בדוכסוסטוס והצד השני שהוא כנגד הבשר נקרא קלף וכותבין עליו תפילין ושיעורו כדי לכתוב עליו פרשה קטנה של תפילין שהוא שמע ישראל. ולהכי נקיט לפרש שהוא שמע ישראל לאשמעינן שמשערין בכתב קטנה של תפילין ובפרשה קטנה שבהן וכלומר דאע''ג דבמזוזה נמי אית בה פרשת שמע ישראל לא משערינן בה מפני שרגילין לכתוב כתב של מזוזה יותר גדול מבשל תפילין ואנן אזלינן לחומרא בכל שיעורי שבת במידי דשייכא לכך ולכך ושכיחא לתרוייהו והא קמ''ל במאי דשנה של תפילין ושהיא שמע ישראל:

דיו כדי לכתוב שתי אותיות. והיינו אם הוציא אותו בקולמוס אבל אם הוציאו בכלי בפני עצמו צריך יותר ובכדי שיעלה ממנו על הקולמוס כדי לכתוב שתי אותיות והכי קאמר בגמרא:

זפת וגפרית כדי לעשות נקב בגמרא קאמר במזניק שנו כלומר שמדרך שסותמין את החבית וזופין אותה בזפת ובגפרית שלא יצא היין דרך הסדקין ועושין נקב קטן בהן. שיהא זונק היין דרך הנקב כשהוא רוצה ואם יש בו כדי לעשות נקב קטן כזה זהו שיעור הוצאתן:

שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן. לסותמו:

הלכה: ג'. עוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמִיעַ כול'. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּדֵי לִיתֵּן עַל הַקָּמִיעַ. מָאן דְּאָמַר. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמִיעַ. בָּהֵין רַכִּיכָה. וּמָאן דְּאָמַר. כְּדֵי לִיתֵּן עַל הַקָּמִיעַ. בָּהֶין קַשְׁייָא.

Traduction

En parlant de peau ''ayant la grandeur d’une amulette'', selon une autre version, c’est la quantité à placer sur l’amulette. La 1re version parle de peau tendre sur laquelle on peut écrire; l’autre parle de la peau dure.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אית תניי תני כדי ליתן על הקמיע. ולא כדי לעשות כדתני במתני' ומפרש לה דמ''ד כדי לעשות קמיע מיירי בההן רכיכה דהואיל שהוא רך ראוי לעשות הקמיע עליו ומ''ד כדי ליתן על הקמיע ולכרוך בו מיירי בזה שהוא קשה ואינו ראוי אלא לכרוך בו:

קֶלַף כְּדֵי לִכְתּוֹב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּקוֹלֵף פְּנֵי הָעוֹר. בְּרַם בְּהֵין דּוּכְסוֹסְטוֹן. כְּדֵי לִכְתוֹב עָלָיו שְׁתֵּי פָרָשִׁיּוֹת שֶׁבִּמְזוּזָּה.

Traduction

''Ou du parchemin, est-il dit, de quoi écrire la plus petite section etc.'', mesure exacte pour celui qui gratte le dessus de la peau, mais lorsqu’il s’agit de celle qui est doublement fendue, il faut qu’il y ait de quoi écrire les 2 sections de la Mezuza.

Pnei Moshe non traduit

קלף וכו' הדא דאת אמר בקולף פני העור כדפרישית במתני' שחולק את העור לשנים ופני העור זהו החלק שכנגד הבשר וקולף זה של צד הבשר ומתקנו שיהא ראוי לכתוב עליו ולפיכך נקרא קלף וזה שיעורו בפרשה קטנה שבתפילין:

ברם בהון דוכסוסטין כדי לכתוב וכו'. כלו' דקמ''ל דאפילו כותב הוא בצד הבשר אלא שלא חילק את העור מתחלה נקרא כולו דוכסוסטוס ושיעורו כשיעור דוכסוסטוס ממש כדי לכתוב עליו שתי פרשיות שבמזוזה:

גֶּמִי כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלוּי לְנָפָה וְלִכְבָרָה. הָדָא דָאַתְּ אָמַר 55b בָּהֵין גַּווַיָא. בְּרֵם בָּהֶן בַּרַייָא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי בָתִּים לְנָפָה וְלִכְבָרָה. תַּנֵּי. הוּצִּין כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אוֹזֶן לִקְפִיפָה מִצְרִית. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּאִילֵּין רַכִּיכַיָּא. בְּרַם בָּאִילֵּין קַשִּׁייָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת צְפוֹרָא. הוֹצִיא כְלֵי נְצָרִים חַייָב. תּוֹרֵי דֶקֶל שְׁנַיִם. זְמוֹרוֹת לִנְטִיעָה שְׁתַּיִם. אִם לִבְהֵמָה כִּמְלוֹא פִי גְדִי. אִם לָעֵצִים כְּשִׁיעוּר הָעֵצִים. הוֹצִיא שְׁנֵי נִימִין מִזְּנַב הַסּוּס מִזְּנַב הַפָּרָה חַייָב. שֶׁכֵּן מַתְקִינִין אוֹתָן לַנִּשְׁבִּין. זִיפֵי חֲזִיר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁתַּיִם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אַחַת. מָאן דְּאָמַר. שְׁתַּיִם. בְּאִילֵּין רַכִּיכָתָא. מָאן דְּאָמַר. אַחַת. בָּאִילֵּין קַשִּׁייָתָא. גַּלָעִינִין לִנְטִיעָה שְׁתַּיִם. אִם לִבְהֵמָה כִּמְלוֹא פִי חֲזִיר. כַּמָּה הוּא מְלֹא פִיו. אַחַת. אֲחֵרִים אוֹמְרִים. חֶשְׁבּוֹן חָמֵשׁ. הוֹצִיא סִיאָה אֵזוּב וְקוּרְנִית. אִם לָאוֹכְלִין כִּגְרוֹגֶרֶת. אִם לִבְהֵמָה כִּמְלוֹא פִי גְדִי. אִם לָעֵצִים כְּשִׁיעוּר הָעֵצִים. אִם לְהַזָּייָה כְשִׁיעוּר הַזָּייָה.

Traduction

En parlant de ''lien d’aubier'', il est question de la partie interne (tendre); mais, pour l’externe, la mesure est ce qu’il en faut pour faire 2 crochets, pour le tamis et le van. On a enseigné: pour les arbrisseaux; la mesure sera de quoi faire une anse à la hotte égyptienne (tressée en ramilles de palmier); toutefois, cette mesure n’est applicable qu’aux branches tendres, tandis que des parties dures il devra y avoir assez de quoi faire une bordure. Si l’on transporte des ustensiles découpés dans des troncs de palmiers, on est coupable, ainsi que pour deux parts d’écorce de palmier, ou 2 ceps de vigne à planter; en fait de fourrage, on interdit la contenance de la gueule d’un agneau; en fait de bois, ce qu’il faut pour cuire un œuf ordinaire. Le port de 2 poils de la queue de cheval ou de vache est interdit, parce qu’ils servent à construire les pièges d’oiseaux; pour les soies de porcs, la mesure interdite est de deux; selon d’autres, même une seule est interdite. La 1re version, indiquant 2, parle des soies tendres; l’autre parle d’une dure. Pour les graines de dattes à planter, la mesure est 2; s’il s’agit de fourrage, la mesure sera la contenance d’une gueule de porc. Combien de cas y a-t-il de ce genre? Ce dernier seul; selon d’autres, il y en a 5. Lorsqu’on porte du gingembre, de l’hysope, de l’origan, si c’est pour les manger, la mesure sera celle d’une figue sèche; si c’est destiné au bétail, la mesure sera de la contenance d’une gueule d’agneau; si c’est pour employer le bois, on adoptera la mesure du bois à brûler; si c’est enfin pour servir à asperger, on adoptera la mesure du bois d’aspersion (2 tiges).

Pnei Moshe non traduit

הדא דאת אמר בהין גוויא. בזו הקליפה הפנימית של הגמי אבל בהחיצונה ועושין ממנו סביבות הנפה והכברה כדי לעשות שני בתים לנפה ולכברה מפני שהוא קשה ואינה ראויה לתלאי:

תני. בתוספתא פ''ט וכן להא דלקמן:

הוצין. שעושין מהן מסיפס למחיצה:

הדא דאת אמר באילין שהן רכות וראויות לעשית מהן אוזן אבל באלו הקשות כדי לעשות צפירה והיא שעושין סביבות הכפיפה למעלה לשפה:

כלי נצרים. סיב שעושין ממנו כלי נצרים:

תורי דקל. הן השורות שסביבות הדקל והוא כעין הסיב:

זמורות. של עצי הגפנים:

אם לבהמה. כשהן רכות וראויות למאכל בהמה:

כשיעור העצים שהוא אם לתקן כל שהן ואם להיסק כדי לבשל ביצה קלה:

לנשבין. סביבות הנפה לחזק אותה:

זיפי חזיר. הן הנימין מהשדרה של חזיר ועומדות שורות שורות:

באילין רכיכתא. שהאחת אינה ראויה לרצענין כעין שעושין בראש החוט של התפירה אא''כ היא קשה:

חשבון חמש. אם הוציא הגרעינן לחשבון שיעורן בחמש משום שבחמש ראויין הן לסימן החשבון כדרך שעושין לסימן האחת הראשונה היא סימן לעשיריות והשניה הוא למאות והשלישית לאלפים והד' לרבבה והחמישי' למאה אלפים ומכאן ואילך א''צ לסימן אלא חוזרין וכופלין:

אם להזייה של אפר פרה שמזין באזוב והן ג' גבעולין:

רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מִידַּת מִנְעָל לַקָּטָן. וּבִלְבַד קָטָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִנְעוֹל.

Traduction

– ''R. Juda indique comme longueur la quantité suffisante pour prendre mesure à un soulier d’enfant''.

Pnei Moshe non traduit

ובלבד קטן שהוא יודע לנעול. את המנעל שלו אבל לא בקטן ביותר שאין מדת מנעלו כלום:

דְּיוֹ. הוֹצִיא דְיוֹ. אִם בְּקוֹלְמוֹס. כְּדֵי לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. אִם בְּכֶלִי צָרִיךְ יוֹתֵר. תַּמָּן תַּנִּינָן. כַּמָּה יְהֵא בַמַּיִם וְיִהְיֶה בָהֶם כְּדֵי הַזָּיָה. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. לֹא מִסְתַּבְּרָא. אִם בְּכֶלִי צָרִיךְ יְתִיר.

Traduction

De l’encre de quoi écrire 2 lettres'', si elle est à la plume trempée (394)Ci-dessus, 7, 2., mais dans l’encrier, il en faut davantage en raison de ce qui adhère au récipient. On a de même enseigné ailleurs (395)Para, 12, 5.: dans la quantité d’eau exigée pour l’aspersion, il faut qu’il y ait outre le nécessaire au trempage des tiges d’aspersion, un petit reliquat adhérent au récipient. Mais, objecta R. Jérémie, s’il est vrai qu’au cas où ledit liquide est contenu dans un vase il faille un excédant de mesure,

Pnei Moshe non traduit

הוציא דיו וכו' כדפרישית במתני':

תמן תנינן. בפ' י''ב דפרה אוחז הוא הטהור בקרדום הטמא ובכנפו ומזה עליו ואע''פ שיש עליו כדי הזייה טהור וכמה יהא במים ויהא בהם כדי הזייה כדי שיטבול ראשי גבעולים ויזה וכלו' חוץ ממה שהאזוב בולע:

ר' ירמיה בעי. וכי לא מסתברא שאם היה בכלי שצריך יותר מזה ודומיא להא דאמרי' גבי דיו לענין הוצאה ואנן סתמא תנן כדי שיטבול ומשמע אפי' הן בכלי:

הַמּוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין. תַּנֵּי. הוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין. עַד שֶׁלֹּא הַרְאֵהוּ לְמוֹכָס חַייָב. מִשֵּׁהַרְאֵהוּ לְמוֹכָס פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַף מִשֵּׁהַרְאֵהוּ לְמוֹכָס חַייָב. שֶׁהוּא רָאוּי לְהַרְאֵהוּ לְמוֹכָס אַחֵר. הוֹצִיא שְׁטַר חוֹב. עַד שֶׁלֹּא הַרְאֵהוּ לְבַעַל חוֹב חַייָב. מִשֵּׁהַרְאֵהוּ לְבַעַל חוֹב פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַף מִשֵּׁהַרְאֵהוּ לְבַעַל חוֹב חַייָב. שֶׁהוּא רָאוּי לְהַרְאֵהוּ לְבַעַל חוֹב אַחֵר.

Traduction

Toutefois, il faut que cet enfant soit assez grand pour se chausser lui-même. ''Le port d’une note d’acquit de douane est interdit''. On a enseigné que cette note est interdite aussi longtemps qu’on ne l’a pas montrée au percepteur; mais après cette formalité, cela ne fait plus rien; selon R. Juda, c’est même interdit en ce dernier cas, parce que l’on peut avoir à la montrer de nouveau à un autre percepteur. De même, le port d’un contrat de dette est interdit, aussi longtemps que l’on n’a pas montré la mention de l’acquit au créancier; mais après cette formalité, il n’a plus de valeur et cela ne fait rien de le porter; selon R. Juda, c’est même interdit après cette dernière formalité, parce qu’on pourrait vouloir le montrer à un autre créancier (pour affermir son crédit).

Pnei Moshe non traduit

להראותו למוכס אחר. חזי דגברא דפרע מוכסא אנא:

לבעל חוב אחר. שרוצה ללות הימנו ולומר חזי דגברא דפרע אנא:

נְייָר מָחוּק. תַּנֵּי. אִם יֵשׁ בּוֹ חָלָק כְּדֵי לִכְתוֹב שָׁתֵי אוֹתִיּוֹת חַייָב.

Traduction

Quant au papier effacé, s’il y reste une partie nette, de quoi écrire 2 lettres, c’est interdit.

Pnei Moshe non traduit

אם יש בו חלק וכו'. וקמ''ל דלא תימא מקום החלק בטל הוא לגביה דכוליה מחוק הוא:

Shabbath

Daf 56a

משנה: אֲדָמָה כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּחוֹתַם הָאִיגְּרוֹת. זֶבֶל וְחוֹל דַּק כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁה. חוֹל הַגַּס כְּדֵי לִיתֵּן עַל מְלֹא כַף סִיד. קָנֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קולְמוֹס. אִם הָיָה עָבֶה אוֹ מְרוּסָּס כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָאִילְפָס׃

Traduction

Du mortier, on ne pourra pas prendre la quantité égale à ce qu’il faut pour cacheter de grands sacs, selon l’avis de R. aqiba; mais, selon les autres sages, la quantité sera seulement celle des cachets de lettres. Du fumier et du sable, la mesure sera celle qu’il faut pour fumer une tige de chou, selon R. aqiba; mais, selon les autres sages, la mesure sera seulement ce qui suffit à fumer une tige de porreau (moindre). Pour le gros sable, la mesure sera celle de la contenance d’une truelle à chaux. Le jonc (interdit) sera assez grand pour offrir un calam (plume); s’il est épais ou brisé, il y en aura en quantité suffisante pour cuire un petit œuf, battu avec de l’huile et apprêté dans la poêle (chauffée).

Pnei Moshe non traduit

מתני' אדמה. טיט עב נקרא אדמה ודרך לחתום בה המרצופין והן השקין של עורות:

כחותם האיגרות. שהיא פחות מחותם המרצופין והלכה כחכמים:

כדי לזבל כרישה. והוא פחות מקלח של כרוב והלכה כחכמים:

חול הגס. שדרך שמערבין אותן עם הסיד לחזק:

כדי ליתן על מלא כף של הסיידין:

כדי לעשות קולמוס. שיגיע לראשי אצבעותיו:

אם היה עבה או מרוסס. שבורה ואינה ראויה לקולמוס שיעורה כעצים כדי לבשל בה ביצה קלה שבבצים והיא ביצת תרנגולת שהיא קלה להתבשל יותר משאר בצים והיינו כגרוגרת מביצה קלה וכשהיא כבר טרופה מעורבת בשמן ונתונה באילפס שממהרת היא להתבשל:

משנה: דֶּבֶק כְּדֵי לִתֵּן בְּרֹאשׁ הַשַּׁבְשֶׁבֶת. חַרְסִית כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּטְפּוּט. סוּבִּין כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב. סִיד כְּדֵי לָסוּד קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כִּלְכּוּל. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַנְדִּיפִי׃

Traduction

On interdit de prendre de la colle de quoi emplir le bout de sa palette, de la poix et du souffre en quantité suffisante pour préparer le trou d’un tuyau (392)C.-à-d. de le boucher, sauf à laisser un trou., de la cire de quoi fermer une petite ouverture, de l’argile suffisant pour adapter une ouverture au foyer de l’orfèvre (pour le soufflet); selon R. Juda, la quantité sera telle qu’il y ait de quoi fabriquer un pied, le son qui suffira à couvrir l’ouverture du foyer de l’orfèvre; la chaux, ayant la mesure de quoi couvrir le petit doigt d’une fille (393)Pour l'épiler.; selon R. Juda, la quantité sera telle que l’on puisse enduire la tempe. R. Néhémie assigne pour mesure de quoi enduire le dessous de la tempe, antwpa.

Pnei Moshe non traduit

מתני' דבק כדי ליתן בראש השבשבת. קנה של ציידין ועושין כעין דף קטן בראשו ומשימין עליו דבק כדי שהעוף הבא עליו יהא נדבק בו:

חרסית. מפרש בגמרא חוורא והוא מה שחופרין בהקרקע ומוציאין משם כעין סיד לבן ועושין ממנו הכור של צורפי הזהב שמתיכין בו ושיעורן כדי לעשות הפי של הכור:

כדי לעשות פטפוט. הוא הרגל למושב הכור:

סובין. דרך לתת סובין על פי הכור שמתיכין בו הזהב או הכסף:

כדי לסוד קטנה שבבנות. דרך הבנות כשמגיעין לפרקן ולא בא להן האורח טופלות אותן בסיד שיהא האורח ממהר לבא וג''כ להשיר את השער. ויש מפרשין לסוד אצבע קטנה שבבנות מפני שדרך לסוד אותן להשיר את השער ולעדן הבשר וטופלין אברים אברים כדי שלא יזיק להן הסיד:

כדי לעשות כלכול. נקראת צידעא שטופלין הצדעין טינפל''א בלע''ז להשכיב את השיער:

אנדיפי. היא בת צידעא שטופלין על הפדחת להסיר את שערות הקטנות והדקות והל' כת''ק:

הלכה: ה. קָנֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קולְמוֹס כול'. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהוּא שֶׁיְּהֵא מַגִּיעַ לְקִישְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. נִיחָא עֲד הָכָא. דִּלְמָא עַד הָכָא. תַּמָּן תַנִּינָן. מַכְתֵּב שֶׁנִּטַּל הַכּוֹתֵב טָמֵא מִפְּנֵי הַמּוֹחֵק. נִטַּל הַמּוֹחֵק טָמֵא מִפְּנֵי הַכּוֹתֵב. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. נִיחָא עֲד הָכָא. דִּלְמָא עַד הָכָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל בֵיצָה דָּתַנִּינָן בְּכֵלים כְבֵיצָה מַמָּשׂ. בַּשַּׁבָּת בִּגְרוֹגֶרֶת מִכְּבֵיצָה.

Traduction

Toutefois, dit R. Hiya au nom de R. Yohanan, au sujet du jonc devant servir de plume, il faut qu’il soit assez long pour atteindre la jointure des phalanges. Il va sans dire que s’il atteint la jointure la plus élevée, le transport en est interdit; mais il se peut qu’il soit interdit aussi si le jonc n’atteint que la jointure inférieure de la phalange. De même on a dit ailleurs (397)(Kelim 13, 2).: dans un stylet, composé d’une pointe pour tracer sur la cire et d’une spatule pour effacer en aplanissant, si la pointe est enlevée, l’outil reste pourtant susceptible d’impureté à cause de la partie plane qui subsiste; si cette dernière est enlevée, la possibilité de devenir impur subsiste encore en raison de la pointe qui est restée; et à ce sujet aussi R. Zeira fit la même observation, que la contagion impure persiste avec certitude si ce stylet est assez long pour atteindre la jointure extrême, mais peut être aussi s’il est moins long, n’atteignant que la jointure inférieure. R. Yossa dit: chaque fois qu’au sujet des vases impurs il est question d’œufs, il s’agit d’un grand œuf bien complet, tandis qu’au sujet du Shabat il ne s’agit que d’une figue sèche équivalent à un œuf léger (un peu moindre).

Pnei Moshe non traduit

גמ' לקישרי אצבעותיו. ומשום דרבי יוחנן אמר סתם הלכך בעי רבי זעירא איזה קישרי דניחא אם נפרש עד הכא כמו שהיה מראה לפני בני בה''מ עד קשר הראשון או דילמא עד הכא והיינו למעלה עד קשר השני:

תמן תנינן. בפ' י''ג דכלים מכתב שניטל הכותב טמא מפני המוחק. יש כלי שראשו אחד חד כקולמוס לכתוב על הפנקס וראשו אחד עב וחלק למחוק בו הכתב ולחזור ולכתוב כפי מה שהוא צריך ואם ניטל ראשו אחד עדיין כלי הוא וטמא מפני שראוי עדיין בשביל ראש השני שנשאר ובעי נמי ר' זעירא ניחא עד הכא אם ניטל צד הכותב עד כדי אחיזה כקשר הראשון או דילמא אפילו עד הכא שאף אם ניטל עד כדי אחיזה במקום הקשר השני. ולא איפשיטא ליה:

כל ביצה דתנינן בכלים. בפ' י''ז דכלים ושנינו שם כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית וזהו על כל מקום ששנינו שיעורו כביצה כגון לטומאת אוכלין וכיוצא בו מיתפרשא כביצה ממש לבד מה ששנינו בשיעורי שבת כביצה לאו ביצה ממש אלא כגרוגרת מכביצה ומפורש היא מאיזה ביצה:

הלכה: ד. מָהוּ חַרְסִית. חִווְרָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. עָפָר כְּדֵי לְכַסּוֹת בּוֹ דַּם צִפּוֹר קְטַנָּה. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. עָפָר וָאֶפֶר כְּדֵי לְכַסּוֹת בּוֹ דַּם צִפּוֹר קְטַנָּה.

Traduction

Par ''argile'', on entend la terre blanchâtre. Samuel dit: c’est de la terre en petite quantité, de quoi couvrir le sang d’un petit oiseau égorgé. Il a enseigné: la mesure sera la même pour la terre comme pour les cendres.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מהו חרסית חוורה. כדפרישי' במתני':

תני שמואל. ובדבי שמואל תני שהעפר והאפר שיעורן כדי לכסות וכו':

תַּנֵּי. חֶרֶשׂ כָּל שֶׁהוּ גֶּמִי כָל שֶׁהוּ מוּתָּר לְטַלְטְלָן בְּתוֹךְ הַבַּית. רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. וּבִלְכַד מִן הַמּוּכָן. וְתַנֵּי כֵן. מְגוּפַת חָבִית וְחַרְסֶיהָ מוּתָּר לְטַלְטְלָן בְּתוֹךְ הַבַּית. הִשְׁלִיכָן לָאַשְׁפָּה אָסוּר לִיגַּע בָּהֶן.

Traduction

On a enseigné: ni à l’argile qui sera un fragment minime, ni au lien d’aubier aussi petit, on n’a appliqué la défense de les déplacer dans la maison (ils sont d’usage journalier). Toutefois, dit R. Zeira au nom de Samuel, il faut qu’ils soient disposés depuis la veille à cet usage; c’est ainsi que l’on a enseigné (en exigeant la même condition): il est permis de transporter dans la maison un bouchon de tonneau, ou ses tessons, mais on ne peut plus y toucher depuis le moment où on les a jetés au fumier (mis hors d’usage).

Pnei Moshe non traduit

חרש כל שהוא וכן הגמי כל שהוא מותר לטלטלן בתוך הבית. בשבת מפני שראוין לכסות בהן את הרוק וכיוצא בו:

ובלבד מן המוכן. שתהא דעתו עליהן ולאפוקי אם השליכן לאשפה וכדתני כן וכו':

אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בְּעָשׂוּי כְבֵיצָה. וְדִבְרֵי רִבִּי נְחֶמְיָה בְחָבוּט.

Traduction

– Rabba dit: l’avis de R. Juda exprimé dans la Mishna paraît s’appliquer à la chaux trempée, roulée en boules, tandis que l’avis de R. Néhémie est applicable à la chaux en fusion (ou battue).

Pnei Moshe non traduit

אמר רבי וכו'. כך היא בתוספתא פ''ט:

בעשוי כביצה. חתיכה עבה שראויה לכלכול ודברי ר' נחמיה בחבוט הסיב במים ונימוח הוא שראוי להנדיפי:

כּוֹחֵל כְּדֵי לִכְחוֹל עַיִן אַחַת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. שֶׁכֵּן אִשָּׁה כּוֹחֶלֶת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. אָמַר רִבִּי אָבוּן. 56a אֲפִילוּ זוֹנָה שֶׁבַּזּוֹנוֹת אֵינָהּ עוֹשָׂה כֵן. אֶלָּא שֶׁכֵּן אִשָּׁה חוֹשֶׁשֶׁת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וְכוֹחֶלֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. אָמַר רִבִּי מָנָא. מַה תַנָּא. חוֹשֶׁשֶׁת. אֶלָּא שֶׁכֵּן אִשָּׁה כּוֹחֶלֶת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וּמְטַמֶּנֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. לִבַּבְתִּ֨ינִי֙ בְּאַחַ֣ת מֵעֵינַ֔יִךְ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. שֶׁכֵּן אִשָּׁה סוּמָה בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ וְכוֹחֶלֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק.

Traduction

la quantité de fard exigible pour colorer un seul œil ne saurait suffire? Si, répond R. Aboun b. Hiya, il peut arriver qu’une femme colore un œil seulement et sorte à la rue. Mais, objecta R. Abahou, même la plus éhontée des femmes ne voudrait pas se faire remarquer par ce coloris insolite? Cela peut arriver, fut-il répondu, lorsqu’en souffrant d’un œil la femme se contente de farder l’autre, puis elle sort. R. Mena dit: même sans que la femme souffre, il peut lui arriver de teindre un œil et de cacher l’autre sous un bandeau, selon l’expression (Ct 4, 9): tu t’es emparé de mon cœur par l’un de tes yeux. Ou encore, disent les rabbins de Césarée au nom de R. Aboun b. Hiya, s’il arrive qu’une femme est borgne, elle teint l’œil restant avant de sortir.

Pnei Moshe non traduit

כחול וכו' שכן אשה כוחלת. לפעמים אפי' אחת מעיניה להתקשט ויוצאה לשוק והלכך שיעורו בעין אחת אפילו זונה שבזונות אינה עושה כן להתקשט בעין אחת וכלו' דאי אזלת בתר העושים להתקשט א''כ מדרכן של אלו לכחול שתי העינים ואפי' היא זונה שבזונות ומופקרת לכל אף בלא קישוט כל כך מכל מקום מקפדת לכחול שתיהן ואמאי משער התנא בעין אחת. אלא היינו טעמא שכן אשה כשהיא חוששת באחת מעיניה ואינה יכולה לכחול אותה כוחלת היא עין אחרת שלה ויוצאת כך לשוק:

אמר ר' מנא מה. בתמיה וכי תנא חוששת בעיניה במתני' אלא כך הוא שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת השניה ויוצאת כך לשוק ודרך הצנועות לעשות כן מפני שהולכות מעוטפות ואינן מולות אלא עין אחת כדי לראות וכהאי דכתיב לבבתני באחת מעיניך אלמא שמדרך הצנועות כך הוא:

שכן אשה סומא באחת מעיניה. ועושה נמי כן שכוחלת את השניה:

זֶפֶת וְגָפְרִית כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר. בִּמְזַנֵּיק שָׁנוּ.

Traduction

– ''De la poix et du souffre'', est-il dit, etc. R. Yossé b. Hanina dit qu’il s’agit d’écoulement (à boucher);

Pnei Moshe non traduit

במזניק שנו. כדפרישית במתני':

שַׁעֲוָה כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי נֶקֶב קָטָן: תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי סֶדֶק קָטָן.

Traduction

''et de la cire de quoi fermer une petite ouverture'', c.-à-d. selon R. Hiya, d’en mettre sur une petite fente.

Pnei Moshe non traduit

על פי סדק קטן. לאו נקב ממש אלא ע''ג סדק שהיא יותר קטן מהנקב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source